מונית היא לא מותרות
מונית היא לא מותרות: כשאין תחבורה נגישה, הנהג הוא הדרך לעצמאות
אני אישה עם מוגבלות, והמוניות הן חלק משמעותי מהיכולת שלי להתנהל באופן עצמאי.
אין לי רישיון נהיגה, בין היתר בגלל קושי בראייה וסחרחורות ובחילות שמקשות עליי להשתמש בתחבורה הציבורית. לכן, במקרים רבים, כשאני צריכה להגיע לעבודה, לפגישה, לבילוי או לכל מקום אחר – המונית היא לא פינוק ולא בחירה של נוחות. היא הדרך היחידה שמאפשרת לי להגיע לשם באופן עצמאי.
מאז שהפכתי לעצמאית והתחלתי ללמוד באוניברסיטה, נעזרתי במוניות באופן קבוע. בתקופת הלימודים היה לי נהג קבוע שהיה פשוט נהדר. הוא הכיר אותי, ידע מה אני צריכה והנסיעות איתו היו נעימות ובטוחות.
אבל אחרי שסיימתי את האוניברסיטה והתחלתי להשתמש במוניות רק מדי פעם, גיליתי עד כמה השירות הזה יכול להיות מורכב עבור אדם עם מוגבלות.
לא תמיד יש מונית בתחנה. ברחוב קשה מאוד לעצור מונית, ובמקרים מסוימים נהגים אפילו נמנעים מלקחת נוסעים כשהם מזהים שמדובר בנסיעה מורכבת יותר – למשל כאשר הנוסע משתמש בכיסא גלגלים או זקוק לסיוע נוסף.
ולפעמים, הבעיה היא לא עצם הנסיעה אלא ההתייחסות.
יש נהגים שלא מוכנים להפעיל מונה ומציבים מחיר גבוה כעובדה מוגמרת. עבור אדם עם מוגבלות, שלא תמיד יש לו חלופה אמיתית, זו סיטואציה קשה במיוחד. כשאתה יודע שאתה חייב את המונית כדי להגיע ליעד, כוח המיקוח שלך מצטמצם מאוד.
היו גם מקרים שבהם נהג לקח אותי במסלול ארוך ולא הגיוני. למשל, נסיעה פשוטה מעזריאלי, בלי עומסי תנועה משמעותיים, שהפכה לנסיעה דרך גבעתיים, רמת גן ובני ברק. מעבר לזמן ולעלות, התחושה היא שמנצלים את העובדה שהנוסע תלוי בשירות.
ולצד כל אלה יש דבר נוסף, שאולי נשמע קטן – אבל הוא ממש לא קטן: היחס.
לא מזמן הזמנתי מונית והנהג פשוט לא הסכים לעבור את הכביש ולהגיע למקום שבו המתנתי. לא הייתה מניעה אמיתית מבחינתו. הוא פשוט לא רצה לעשות זאת, גם כשהיה ברור לי שהאפשרות האחרת היא שאצטרך להסתדר לבד.
נשארתי המומה.
כי בסופו של דבר, מאחורי כל נסיעה כזו נמצא אדם.
אדם שרוצה להגיע לעבודה. אדם שרוצה ללמוד. אדם שרוצה לפגוש חברים, ללכת לרופא, לצאת לבילוי או פשוט לחזור הביתה.
אנשים עם מוגבלות לא צריכים יחס מיוחד. אנחנו צריכים שירות שמכבד אותנו, מאפשר לנו להיות עצמאיים ולא הופך את עצם היציאה מהבית למאבק.
נהגי מוניות הם חלק משמעותי ממערך התחבורה שלנו, ובמיוחד עבור אנשים שאין להם אפשרות אמיתית להשתמש בתחבורה ציבורית או לנהוג בעצמם. לכן חשוב שנהגי מוניות יכירו את הצרכים של אנשים עם מוגבלות, יבינו מהי נגישות וידעו כיצד לתת שירות מכבד, הוגן ונגיש.
בגלל זה החלטתי להעלות את הנושא ולפעול.
אני קוראת לכם להצטרף אליי ולחתום על העצומה שקוראת להעלאת המודעות בקרב נהגי המוניות לחשיבות הנגישות, השירות והיחס לאנשים עם מוגבלות.
כי מונית היא לפעמים הרבה יותר ממונית.
היא הדרך שלנו להיות עצמאיים.
והעצמאות הזאת היא זכות, לא טובה שעושים לנו.
לחתימה על עצומה
תגובות