top of page

הזכרונות והחיים

תמונת הסופר/ת: Nurit Peleg Wolberg
Nurit Peleg Wolberg
8 ביוני
זמן קריאה 1 דקות

היום, כמו שאני עושה מדי פעם, נכנסתי לזיכרונות בפייסבוק. ❤️

פתאום עברו מול העיניים שנים שלמות – רגעים טובים יותר ופחות, שיאים ונפילות, הצלחות לצד תקופות של מנוחה והתמודדות. במקביל ראיתי איך העולם השתנה סביבי: אירועים פוליטיים, תקופת הקורונה, השינויים בעולם התקשורת והמדיה, וכעת גם מהפכת הבינה המלאכותית. כמובן שגם המשפחה, החברים והחיים עצמם המשיכו להשתנות ולהתקדם.

זה מדהים לעצור לרגע ולנסות להבין כמה דברים כבר קרו. איך השנים חולפות, אנשים גדלים, החיים משתנים, ואנחנו ממשיכים להתקדם.

לפעמים קשה לי לתפוס את זה. השנה האחיינית שלי מתחילה ללמוד באוניברסיטה, והאחיין שלי מתגייס לצבא. רק לחשוב על זה גורם לי להבין כמה זמן עבר וכמה החיים ממשיכים לנוע קדימה.

כשאני מסתכלת לאחור, אני מרגישה סיפוק גדול. לאורך השנים יזמתי פרויקטים, ארגנתי אירועים, הגשמתי חלומות, וגם התמודדתי עם אתגרים לא פשוטים. היו ימים קלים יותר וימים קלים פחות, אבל תמיד המשכתי בדרך שלי.

והדבר שהכי משמח אותי היום הוא הידיעה שלא משנה מה עברתי – עמדתי על שלי, התמודדתי, למדתי, צמחתי והצלחתי לעשות הרבה דברים משמעותיים.

אני לא יודעת בדיוק מה צופן העתיד, אבל אני כן יודעת שאני מסתכלת עליו עם הרבה תקווה, הרבה סקרנות, ובעיקר הרבה אופטימיות. ✨


לפעמים כל מה שצריך הוא לעצור לרגע, להביט אחורה, ולהבין כמה דרך כבר עשינו. 💙

 
 
 

פוסטים אחרונים

הצג הכול
אנשים מוגבלים בפוליטיקה

סיכום מחקר נעשה עם chatgpt אנשים עם מוגבלות בפוליטיקה הישראלית: מי באמת פועל למענם? לקראת הבחירות לכנסת ה־26, מצאתי את עצמי חוזרת לשאלה שמעסיקה אותי כבר זמן רב: עד כמה המפלגות בישראל באמת עוסקות בזכוי

 
 
 
מונית היא לא מותרות

מונית היא לא מותרות: כשאין תחבורה נגישה, הנהג הוא הדרך לעצמאות אני אישה עם מוגבלות, והמוניות הן חלק משמעותי מהיכולת שלי להתנהל באופן עצמאי. אין לי רישיון נהיגה, בין היתר בגלל קושי בראייה וסחרחורות ובח

 
 
 

תגובות

דירוג של 0 מתוך 5 כוכבים
אין עדיין דירוגים

הוספת דירוג
bottom of page