לדעת להמשיך הלאה

יש פרידות שלא נובעות מריב.

לפעמים אנחנו נפרדים ממקום, ממיזם או מחלום, בלי שאף אחד התכוון לפגוע בנו. לפעמים כל אחד פשוט ממשיך בדרך שלו.

ועדיין... הלב מרגיש.

אפשר לדעת שבחרת נכון ועדיין להתגעגע. אפשר לשמוח בשביל מי שממשיך את הדרך ועדיין להרגיש צביטה קטנה כשהמקום שהיה פעם חלק גדול ממך ממשיך בלעדיך. אפשר להיות אסירי תודה על כל מה שיש – עבודה, משפחה, חברים, יציבות – ובכל זאת להתאבל לרגע על משהו שהשקעת בו שנים מהלב.

עם הזמן למדתי שלא כל כאב צריך לפתור. יש כאבים שפשוט צריך לתת להם מקום קטן, להודות שהם קיימים, ולהמשיך ללכת.

אני בוחרת להסתכל קדימה. לקחת איתי את כל מה שלמדתי, את כל האנשים שפגשתי, את כל הדברים הטובים שנוצרו בדרך, ולהאמין שלכל תקופה יש את התפקיד שלה.

אולי זו המשמעות של צמיחה: לא לשכוח את מה שהיה, אלא להפסיק להילחם במה שכבר השתנה.

אני עדיין לומדת את זה. בכל יום קצת יותר.

ואולי גם אתם מכירים את ההרגשה הזאת – לדעת שהגיע הזמן להמשיך הלאה, ובכל זאת לשמור בלב תודה למה שהיה.