מי אני...?

קודם כול אישה.

נורית.

סופרת, מנחת כתיבה, כותבת, פעילה חברתית ויועצת בכל מה שקשור לכתיבה ולסדנאות כתיבה.

אבל לפני כל הטייטלים והעשייה – אני אישה.

הכתיבה תמיד הייתה שם בשבילי.

מאז הילדות, גם עכשיו, וגם אל תוך העתיד.

היא עזרה לי לשחרר רגשות לא פתורים, לא תמיד מובנים,

ונתנה לי קול.

מקום בטוח להוציא החוצה את מה שהיה בפנים, גם כשלא ידעתי לקרוא לו בשם.

הכתיבה ליוותה אותי בהתמודדויות תעסוקתיות, בקשיים חברתיים, בענייני נגישות ובאהבה.

ובעיקר – בהתמודדות עם המוגבלויות שלי,

שהשפיעו ומשפיעות על החיים שלי,

וממקמות אותי שוב ושוב במקום המתמיד הזה:

בין היכולת לשאיפות.

ובתוך כל זה, הכתיבה מוציאה ממני כוח.

כוח של אופטימיות.

כוח שמנחה אותי, מחזיק אותי,

ונותן לי להמשיך –

ולהצליח במה שבאמת חשוב לי. וגם להשפיע.

אני כותבת את הפוסט הזה כדי שתכירו אותי קצת יותר מבפנים,

ופחות דרך העשייה.

יש בי הרבה רגשות.

אופטימיות במרכז,

ולצידה גם עצב לפעמים, חששות, עייפות, חוסר ודאות,

והרבה מאוד התלבטויות.

אני כמעט אף פעם לא בטוחה שאני מחליטה נכון.

אבל אני בוחרת ללכת עם הלב שלי,

בתקווה שהוא יוביל אותי למקום מדויק עבורי.

ועכשיו הוא הוביל אותי לכאן.

למילים האלה.

לפעמים צריך להיחשף קצת.